- ביבאי
- בֵּיבַי, בֵּיבַאי, בֵּבַיpr. n. m. (b. h., v. Ezra 2:11; Neh. 7:16) Bebai. Shek. V, 1 בן בבי; Yoma 23a בי׳. Ib. 34b רב ב׳ R. B., an Amora. B. Bath.36b; a. e.Y.Maasr.V, 52a בעל ביבי, read בֶּכִי q. v.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
